חוק המילוות (הוראות שונות), תשל"ח-1977

חוק המילוות (הוראות שונות), תשל"ח-1977 1
1. פיצוי על מילווה שלא נפרע במועד (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ב, תשנ"ו)
(א) שר האוצר (להלן - השר) רשאי באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר תשלום ריבית או הפרשי הצמדה (להלן - פיצוי) על מילווה לפי חוק המצויין בתוספת הראשונה או בתוספת הרביעית וכן על הריבית והפרשי ההצמדה על מילווה כאמור, שלא נפרעו תוך שלושה חדשים מהמועד שנקבע לפרעונם (להלן - מועד הפרעון) ונפרעו אחרי תחילתן של התקנות. מילווה שלא נפרע כאמור ייחשב מילווה מועדף כמשמעותו בפקודת מס הכנסה לכל דבר וענין.
(ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו שיעורי הריבית או ההצמדה, הסכומים שעליהם ישולם הפיצוי והתקופה אשר לגביה ישולם, וניתן לקבוע סוגי פיצוי ושיעורי פיצוי שונים לפי המילווה, לפי מועד הפרעון, לפי התקופה שעליה הוא משתלם, או לפי התקופה שעברה ממועד הפרעון ועד לפרעון בפועל.
(ג) לא ישולם פיצוי לגבי תקופה שלאחר תום חמש עשרה שנים ממועד הפרעון.
(ד) מי שחל עליו חוק מילוות חסכון, תשל"ו-1976, יהיה זכאי לתשלום פיצוי מכוח סעיף זה רק לגבי התקופה שלאחר תום התקופה שלגביה הוא זכאי לריבית ולהפרשי הצמדה כאמור באותו חוק, ובלבד ששתי התקופות יחד לא יעלו על חמש עשרה שנים; לענין זה מועד הפרעון של המילווה החדש הוא המועד שבו תמה תקופת הזכאות לפי החוק האמור.
(ה) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור את הריבית ממס הכנסה, פטור מלא או חלקי.
(ו) לא תחול על המדינה על בנק ישראל חובה לשלם פיצוי או כל תשלום אחר לגבי מילווה לפי חוק המצויין בתוספת הראשונה או בתוספת הרביעית אלא לפי הוראות של אותו חוק או של תקנות לפי סעיף זה.
2. העברת מילווה (תיקון: תשמ"ט)
(א) השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות -
(1) כי מילווה המצויין בפרטים 6א עד 6ב בתוספת השניה יהיה ניתן להעברה לבנק ישראל בתנאים הקבועים בתקנות;
(2) כי מילווה מרצון לפי סעיף 14 לחוק מילווה מלחמה ומימון רכש, תשל"ד-1973 (להלן - מילווה מרצון), יהיה ניתן להעברה ללא תמורה כתרומה למוסד ציבורי שאישר שר האוצר לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שייקבע כי ניתן להעביר את כל המילווה ששילם אדם או חלק ממנו, ויכול שייקבעו הוראות בדבר דרכי ההעברה ובדבר הוצאת תעודות מילווה חדשות במקום התעודות המקוריות ובדבר קביעת שווי התעודה לענין הזיכוי או הניכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
3. פדיון מוקדם של מילווה מלחמה מרצון (תיקון: תשל"ט, תשמ"ב)
(א) ראה השר כי תאגיד ששילם מילווה מרצון נתון במצוקה כלכלית, רשאי הוא להורות כי המילווה יפרע לפני מועד הפרעון; פרעון כאמור טעון אשור ועדת הכספים של הכנסת.
(ב) ראה השר או מי שהשר הסמיכו לכך כי אדם ששילם מילווה מרצון הוא נכה שדרגת נכותו נקבעה על פי דין ל-40% או יותר והוא נתון במצוקה כלכלית, או הוא בן זוג או הורה של נכה כאמור רשאי הוא להורות כי המלווה יפרע לפני מועד הפרעון.
(ג) מתוך מילווה מרצון שקיבל מוסד ציבורי בהעברה כאמור בסעיף 2(א)(2) יוכל לפדות -
(1) בכל אחת משתי שנות התקציב המתחילות ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וביום ט"ו בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) מילווה שערכו הנקוב אינו עולה על 500,000 לירות, ובלבד שלא יעלה סך כל ערכו הנקוב של המילווה הנפדה כך על 50 מיליון לירות לשנת תקציב;
(2) משנת התקציב המתחילה ביום כ"ו באדר ב' תשמ"א (1 באפריל 1981) - מילווה ללא הגבלה.
(ד) השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות - התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: